ארגוני הפשע חדרו לחלק גדול מהמועצות המקומיות ושולטים בהן. ארגוני פשע ישבו במטות הבחירות אצל חלק מהמועמדים, ואף מימנו קמפיינים. אחרי שהמועמד ניצח הם רוצים את המכרזים.
לא תמיד ארגוני הפשע פועלים בדרך כוחנית. השלטון שלהם סמוי. לפעמים הם מתחברים לקבלן בחובות, סוגרים לו את החוב, קונים לו מכונית מפוארת. הוא נכנס למכרז וזוכה בו, אבל המכרז הוא שלהם, לפעמים הם מנהלים את החברות באמצעות קופים, אנשים לגיטימיים.
הרשויות המקומיות, הפכו ל"מכרה הזהב" של ארגוני הפשע, מקור להכנסות עצומות, ובעיקר חוקיות. כל מי שמכיר את דרכי הפעולה של ארגוני המאפיה היום באיטליה יודע שהשתלטות על מכרזים "כשרים" היא כבר מזמן אחד ממקורות ההכנסה הראשיים שלהם. אותו הדבר, כך מראות העובדות, קורה גם בחלק מהרשויות המקומיות בישראל.
עניין הפשע במועצות המקומית היה מאז ומתמיד, אך ככל שגדל תקציב הרשות, כך גם גדלה ההתערבות של ארגוני הפשע, כאשר החלטת הממשלה מעניקה לרשות מקומית תקציבים גדולים לתכנון ולבניית ושיפור בתי ספר, לעבודות סלילת כבישים וכו.. עולה התערבות ארגוני הפשיעה.
גם באשקלון הכל יודעים על הכל, גם שהשתלטות של ארגוני הפשע מוכרת לרבים, משוחחים עליה רק בחדרי חדרים. רק מעטים מעיזים לדבר עליה בקול רם או להגיש תלונה, גם אם הם מקבלים מכות, אפילו הנהגת העיר מפחדת להתערב.
אם הנהגת העיר לא עשתה דבר בכדי לסייע למנהל האגף המוכה, ככל הנראה נראה בשנים הקרובות את מאפייני הפשיעה של החברה הערבית, ירי על ראש עיר, מהנדסים ועוד טרור ופחד.
בערים שאין בהם תעשייה רבה, למעט פינוי פסולת ואשפה, הרשות המקומית הן בעלות ההון הגדול בעיר, ו"אנשים טובים" רואים בהן מקור פרנסה. יש מי שנלחם להיות ראש עיר ומבטיח הבטחות למקורבים שלו, ויש מועמדים שאין להם אמצעים כלכליים, אז הם נעזרים בגורמים חיצונים, לרוב ארגוני פשע.
העירייה היא עסק. אם אתה, כראש עיר או מועמד ביקשת טובה אחת ממישהו מהם, ארגוני הפשע לא עוזרים סתם. אין חינם. העזרה שלהם תתורגם לבקשה שאין לה תאריך תפוגה.
גם הקבלנים הישרים נאלצים להתמודד עם הפשיעה, קבלן שניגש למכרז קיבל הבהרת מאת הנהגת העיר כי כדאי לו לפרוש, כאשר זו הרוח, והוא אינו מבין, מגיע השלב השני של האיומים מהארגון שרוצה לזכות.
הקבלנים נמצאים תחת לחץ גדול, הארגונים וזרועותיהם בעירייה יודעים על מכרז גדול, יודעים איזה קבלן רוצה לגשת למכרז, מתקשרים ומבקשים שלא תגיש, כי המכרז הוא של אחד הקבלנים שעובדים אתם. הם מחליטים מי יגיש למכרז.
כולם מרגישים שזה נגיש וקל. זו הסיבה, שארגוני הפשיעה נכנסו גם לקמפייני הבחירות בעיר. אחרי הכל, "למי יש כל כך הרבה מזומנים חוץ מארגוני הפשע? וכיום, כדי להצליח בבחירות, לראשות העיר צריך מזומנים.
ממוצע קל של 3 מיליון שקל למערכת בחירות, מאיפה המועמד ישלם את הסכום הזה? מבן הדוד עם חברת האופנועים? מהבן של הרב עם 400,000 ₪ ששכח לקחת? זה לא מספיק. אנשי עסקים ישלמו, וראש העיר יוכל להגיד שהוא קיבל את התמיכה שלהם. אבל מיהם אנשי העסקים? הכיסוי מגיע מארגוני הפשע. הרי היום גם ראשי ארגוני פשע הם אנשי עסקים ממולחים. לכו תוכיחו שהם פושעים.
גם התן-וקח בין המועמד למשפחות משתנה בהתאם. משפחה כבר לא דורשת מראש עיר שימנה את הבת של למורה בבית הספר, אלא אומרת אני רוצה מכרז. מכיוון שעד סכום של 50 אלף שקל ראש עיר לא חייב להוציא מכרז, "מה עושים? לוקחים פרויקט ב-100 אלף שקל, מחלקים אותו לשניים, ונותנים לאותו בן אדם בלי מכרז רשמי. הכסף קל מאוד. קל להגיע אליו אם אתה מהחבורה של ראש המועצה ומקורב אליו.
הארגונים לא רוצים מכרזים של בית ספר כי אין שם כסף. הם רוצים את מכרזי האשפה ועיבוד הכבישים, גינון ושיפוצים, כי במכרזים האלה הם יכולים לשחק בכמויות איך שרוצים וזה מסתכם במילונים.
מי יודע בדיוק כמה משאיות יצאו בלילה – 10, 40 או 100? אין מי שיספור. הזוכה רושם שהוצאתי 100 משאיות והעירייה משלמת, זו הדרך להלבנת כספים. מלבינים ככה מיליוני שקלים. מי יודע כמה אספלט או אבנים משתלבות הנחתי, מי יודע כמה פרחים שתל הקבלן, מי סופר, בסוף זה עשרות ומאות אלפי שקלים בכל פרוייקט, שהולכים לארגון, ולפעמים למקושר לארגון בעירייה.
שיטת העבודה של ארגוני הפשיעה פשוטה, בעיריות מוסרים להם את השמות של מי שניגש למכרזים, העבריינים מרימים להם טלפון ומאיימים עליהם לא להגיש, ואז הם מוותרים. העבריינים נשארים לבד במגרש, ולוקחים את כל המכרזים. זה גם סטטוס של שליטה. הם אומרים בזה שהם הקובעים בעיר שלהם.
כאשר ארגון מרגיש "בבית" בתוך העיר, הוא לא מפחד להרים מכוניות עם מטען, כי יודע שראש העיר לא יצעק ויזעק לתגבור המשטרה, הוא גם יודע שראש העיר לא יתקין מצלמות בכל חור בכדי למנוע פשיעה, הוא גם יודע שהנהגת העיר תשתוק, גם יהיה ניסיון רצח בצהרי היום, או סחיטה של עסקים, ( הנהגת העיר) כולם חיילים של הארגון, גם בשתיקה.
אז מה עושים?
תומר גלאם, ראש העיר לפחות לשנה הקרובה, תאמץ כמה כללים בכדי למנוע זליגה של כספי מדינה לארגוני פשיעה כדי להיאבק בשחיתות ובלחצים פסולים.
תומר גלאם, תיצור מאגר קבלנים מאושר לעירייה, כך שכל קבלן שיעבוד עם העירייה יצטרך לקבל אישור מהמשטרה.
כניסת גורמים עברייניים למכרזים ברשויות המקומיות היא אחד ממחוללי הפשיעה המשמעותיים בכל עיר. תופעה זו אף מאיצה פשיעה, ובכלל זה אלימות, סחיטה, הלבנת הון, פעילות שוק אפור ומאבקי עבריינים סביב השליטה בתחום.
תקבע מנגנון פיקוח על עלויות הבנייה ופיקוח על הביצוע בשטח, שני דברים שאין אותם כיום, לא מפקח שמוודא שכתב הכמויות מאמת מסופק, ולא מומחה שמוודא שכתב הכמויות באמת מתאים לסוג העבודה.
אני אישית שמעתי קבלן שהבהיר לי איך הוא מסבן את העירייה בכתב הכמויות ובעלויות שלו. כאשר אין גורם מקצועי שמפקח, זה נראה כרשלנות או כעצימת עיניים.
