המעבר של משק החשמל הישראלי מתחנות כוח פחמיות לתחנות המופעלות בגז טבעי מסמן נקודת מפנה היסטורית במדיניות האנרגיה של המדינה. שינוי זה, שהחל עם גילוי מאגרי הגז הטבעי מול חופי ישראל בתחילת המאה ה-21, משנה מן היסוד את המציאות האנרגטית, הסביבתית והכלכלית של ישראל.
ההיסטוריה של ייצור החשמל בישראל
מאז הקמתה, התבססה מדינת ישראל על יבוא פחם כמקור העיקרי לייצור חשמל. תחנות הכוח הפחמיות באשקלון ובחדרה היוו את עמוד השדרה של משק החשמל הישראלי, כשהן מייצרות למעלה מ-60% מצריכת החשמל במדינה. התלות ביבוא פחם ממדינות זרות הייתה אחד החסרונות המשמעותיים של שיטה זו, לצד ההשפעות הסביבתיות החמורות.
מהפכת הגז הטבעי
גילוי מאגרי הגז הטבעי "נועה" ו"מרי" בשנת 1999, ובהמשך המאגרים הגדולים "תמר" (2009) ו"לוויתן" (2010), פתח עידן חדש במשק האנרגיה הישראלי. מאגרים אלה, המכילים כמויות עצומות של גז טבעי, אפשרו לישראל להתחיל בתהליך מעבר הדרגתי מפחם לגז טבעי בייצור החשמל.
ההשפעה הסביבתית של המעבר לגז טבעי היא דרמטית:
המעבר מפחם לגז טבעי מביא יתרונות סביבתיים וכלכליים משמעותיים. מבחינה סביבתית, שריפת גז טבעי מפחיתה באופן דרסטי את פליטת מזהמים לאוויר, כגון תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים מרחפים, בשיעור של עד 99% בהשוואה לפחם. כמו כן, השימוש בגז טבעי מוביל להפחתה משמעותית בפליטות פחמן דו-חמצני, תורם למאבק בשינויי האקלים ומפחית את הנזק לסביבה. בניגוד לפחם, הגז הטבעי אינו מייצר כמויות גדולות של פסולת מוצקה, מה שמפחית את הנטל הסביבתי הכרוך בטיפול והטמנת פסולת. מבחינה כלכלית, המעבר לגז טבעי מביא לחיסכון משמעותי בעלויות הייצור הודות ליעילות התרמית הגבוהה של תחנות כוח המופעלות בגז. כמו כן, הובלת הגז בצנרת חוסכת את העלויות הגבוהות הכרוכות בשינוע ימי של פחם. בנוסף, פיתוח משק הגז מעודד צמיחה כלכלית באמצעות יצירת אלפי מקומות עבודה חדשים ומניב הכנסות משמעותיות לקופת המדינה מתמלוגים ומיסים.
עצמאות אנרגטית וביטחון
המעבר לגז טבעי מקומי סימן תפנית משמעותית בביטחון האנרגטי של ישראל. על ידי הפחתת התלות ביבוא דלקים ממדינות זרות, ישראל חיזקה את עצמאותה האנרגטית והפחיתה את חשיפתה לתנודות בשוקי האנרגיה העולמיים. יכולת לשלב בין גז טבעי לאנרגיות מתחדשות יצרה מארג אנרגטי מגוון ועמיד יותר. בנוסף, הפיכת ישראל ליצואנית אנרגיה חיזקה את מעמדה האזורי והביאה להכנסות כלכליות משמעותיות. יציבות המחירים והביטחון האנרגטי תרמו לשיפור התחרותיות של המשק הישראלי.
תהליך ההסבה והאתגרים
הסבת תחנות הכוח מגורם מזהם כמו פחם לגז טבעי היא פרויקט הנדסי מורכב הדורש התמודדות עם אתגרים רבים. בין אתגרים אלו ניתן למנות את הצורך בהקמת תשתיות הולכת גז נרחבות, השקעות כספיות גדולות בהסבת הציוד הקיים, והכנה של כוח אדם מיומן לטכנולוגיות החדשות. בנוסף, יש להבטיח אספקת גז יציבה כדי למנוע הפרעות באספקת החשמל.
מבט לעתיד
משק האנרגיה הישראלי נמצא בעיצומו של תהליך מעבר היסטורי. היעד הממשלתי להפסקת השימוש בפחם עד 2025 מהווה קטליזטור להאצת התהליך. במקביל, משולבות אנרגיות מתחדשות בתמהיל האנרגיה, כאשר תחנות הגז משמשות כגיבוי וכמייצבות של מערכת החשמל.
גופים פרטיים המפעילים תחנות כוח בגז בישראל
דליה אנרגיות: אחת החברות המובילות בתחום, מפעילה תחנת כוח גדולה המבוססת על טכנולוגיית מחזור משולב, המייצרת חשמל יעיל ונקי.
אלקטרה פאוור: חברה ותיקה ומוערכת, המספקת פתרונות אנרגיה מגוונים, כולל תחנות כוח המופעלות בגז טבעי. החברה מעורבת בפרויקטים רבים בתחום האנרגיה המתחדשת.
דוראד אנרגיה – בעלת תחנת כוח המוסקת בגז טבעי עם כושר ייצור של כ- 840MW, .
קרן ג'נריישן בהובלת המנכ"ל ארז בלשה , פועלת גם היא בשוק זה. פעילותה של קרן ג'נריישן בתחום האנרגיה מתמקדת, בין היתר, בהשקעות בתחנות כוח המופעלות בגז טבעי. באמצעות השקעות אלו, הקרן תורמת להגדלת היצע החשמל בישראל, לשיפור יעילותו ולצמצום השימוש בדלקים פחמניים. בנוסף, קרן ג'נריישן מעורבת בפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, תוך הכרה בחשיבות המעבר למקורות אנרגיה נקיים ובר-קיימא. פעילותה של הקרן בתחום האנרגיה מבוצעת דרך חברת פאוורג'ן שהיא זרוע האנרגיה של קרן ג'נריישן. פאוורג'ן מרכזת את כלל פעילות האנרגיה של הקרן, החל מתחנות הכוח וכלה באספקת חשמל.
האתגר העיקרי לשנים הבאות הוא המשך פיתוח התשתיות והטכנולוגיות שיאפשרו ניצול מיטבי של משאבי הגז הטבעי, תוך שמירה על איזון בין צרכי המשק, שיקולים סביבתיים וביטחון אנרגטי. ההצלחה בתחום זה תקבע במידה רבה את עתיד משק האנרגיה הישראלי ואת יכולתו לספק אנרגיה נקייה, זולה ואמינה לדורות הבאים.