באחד הימים הלך ברחוב אחד מגדולי המחנכים בדורות הקודמים ברחוב, ולנגד עיניו עברה עגלה רתומה לשני סוסים גדולים וחזקים, ובעגלה ישב עגלון זקן שהיכה עם שוט בסוסים. הסוסים קיבלו את המכות בצייתנות ודהרו אל המקום שאליו העגלון חפץ היה להגיע.
עצר אותו גדול הדור, חשב לעצמו ושאל: "כלל לא מובן מה שקורה פה, הרי כל אחד מהסוסים הללו בכוחו להפוך את העגלון הזה לגל של עצמות, לא די שהסוס מקבל את המכות מידיו של העגלון ולא משיב לו כגמולו, אלא מקבל את המכות בצייתנות ומבצע את הוראות העגלון?"
והוא השיב לעצמו: "התשובה היא – כי הוא סוס! וסוס אינו מכיר בכוחות הטמונים בו ולכן אינו משתמש בהם, ובהחלט, אם היה יודע ומכיר בכוחותיו וביכולותיו בוודאי שהיה משתמש בהם…
אמר הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל על הפסוק: "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט', כא')
"השור הינו בהמת עבודה בעלת כוח רב, הוא משמש את האדם בהובלת משאות ובעבודת האדמה. למרבה הפלא האדם שכוחו דל מעביד אותו, ואין השור מתמרד.
הלא כוחו רב ויכול להשיב לבעליו מנה אחת אפיים על הצלפת שוטו ועל שרודה בו. מכאן יש לומר שאין השור מודע לכוחות הקיימים בו שכן אילו ידע בוודאי היה קם על בעליו! –
'אדם ביקר' – לאדם יש נשמה יקרה וגנוזים בו כוחות גדולים למלא את רצונה הזך של נשמתו, 'ולא יבין'- והוא אינו מבין ומודע מה באמת טמון בו, 'נמשל כבהמות נדמו' – דומה הוא לבהמה שמושל בה האדם, שאינה מודעת לכוחות שבה…"
אמר הגאון מבריסק: "יש לך כוחות עצומים לפעול וליצור, אך לעיתים אתה כמו בהמה, לא מודע למה שיש בך ולא מאמין בכוחות הטמונים בך".
כל אחד מאיתנו קיבל ביום בריאתו כוחות המאפשרים לו ליצור, להתקדם ולהתעלות, כשאדם אינו מאמין בכוחותיו, אינו מאמין בעצמו הוא חוטא לעצמו, הוא מוותר על הזכות להיות בעצם הוא עצמו…
יש בך כוחות השייכים לך, אל תתכחש להם, בעזרתם תוכל להגשים את עצמך ולעשות חיל. וכשתעשה זאת תזכור שמי שנתן לך את הכוחות לעשות חיל הוא בורא עולם…
*וזה מה שכתוב בפרשתנו*
(דברים ח', יח')
"וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה"
