החברה תפרוס סיבים אופטיים אפלים בין נמל החברה באשקלון לבין נמלה באילת, בקו ישר בין ים תיכון לים סוף – אורך התוואי 254 ק"מ. החברה תקים שתי תחנות באשקלון ובאילת אשר יחוברו לכבלים תת ימיים המגיעים מאירופה, אסיה והמזרח התיכון
בהמשך להבנות שנחתמו בין חברת קצא"א לבין משרדי הממשלה ורשות החברות לפריסת תשתית של סיבים אופטיים לאורך תוואי קצא"א , ולאישור שניתן על ידי רשות החברות ומשרד התקשורת, אישר דירקטוריון קצא"א את פרויקט פריסת הסיבים לאורך תוואי צינור החברה.
פרויקט תשתית הסיבים החדשנית שמובילה קצא"א, הינו פרויקט לאומי, אשר עתיד להפוך את מדינת ישראל ל- Hub ולמסדרון תקשורת משמעותי במזרח התיכון, שיקשר בין אירופה למדינות המפרץ ואסיה. החברה זיהתה את המגמה העולמית לשימוש בתשתיות קיימות ולנצלן לתשתיות חדשות ובעיקר לתשתיות דיגיטליות, של סיבים אופטיים.
היתרון הבולט בתוואי הצינור של קצא"א הינו כי התוואי מהווה גשר יבשתי רציף, מהיר ומאובטח בין אשקלון לאילת. הפרויקט יתרום לקידום שיתופי פעולה מסחריים וטכנולוגיים בין ישראל למדינות שונות מכל קצוות תבל, בדגש על המדינות עימן נחתמו הסכמי אברהם.
במסגרת הפרויקט, יפרסו סיבי תקשורת בין נמל החברה באשקלון לבין הנמל באילת, בין ים תיכון לים סוף, לאורך של כ-254 ק"מ. תוואי זה יאפשר לחצות את ישראל בדרך מוגנת, בטוחה, קצרה ומהירה ביותר. החברה תקים במתקניה באשקלון ובאילת שתי תחנות נחיתה אשר יחוברו לכבלים התת ימיים שיגיעו מאירופה (לתחנתה של קצא"א באשקלון) ומאסיה והמזרח התיכון (לתחנתה של קצא"א באילת), ויחוברו לסיבי התקשורת שיונחו בתוואי החברה. עוד בצד הדרומי תתחבר החברה למעבר גבול ערבה לצורך חיבור עם ספקי התקשורת בירדן.
ישראל בדרך להפוך למרכז תקשורת עולמי
Uploaded by חדשות הזירה- By Milen Mualem on 2023-06-11.
על פי התוכנית שהוצגה לדירקטוריון קצא"א, החברה תשתמש בטכנולוגיית תשתית סיבים אופטיים מתקדמת וחדשה ביותר, בה משתמשות חברות התקשורת וחברות הטכנולוגיה המובילות ברחבי העולם. כמו כן, על פי ההסכמות וההנחיות שהתקבלו, כל חברה בעלת רישיון תקשורת ישראלי תוכל לעשות שימוש בתוואי החברה בין אשקלון ואילת. החברה הממשלתית קצא"א, תחכיר את הסיבים לחברות התקשורת הישראליות, לתקופה של 25 שנה ואלו יאירו עבור לקוחותיהן את הסיבים האפלים.
עוד ישמש המיזם לניטור ובקרה של קו הדלק, באמצעות פריסת הסיבים מה שיאפשר זיהוי של כל שינוי בתווך הקרקעי (לדוגמא, חפירה או פריצה של הצינור וכו'), ובכך יספק מענה נוסף לבטיחות מערכות החברה.
יו"ר דירקטוריון קצא"א, ארז כלפון: "ישראל התברכה במיקום אופטימאלי ובנכס לאומי כמו קצא"א שמאפשר לה להיות לא רק Hub אנרגטי, אלא גם מהיום Hub תקשורתי למעבר דאטה באמצעות תמסורת סיבים בינלאומית. אני נרגש ושמח על כניסתנו לפעילות באפיק התשתיות הדיגיטליות, אשר נמצא בפריחה עצומה ובטוח כי לפרויקט הסיבים של קצא"א משמעות גיאו-פוליטית מהמעלה הראשונה עבור מדינת ישראל. קצא״א, כחברה ממשלתית, תמשיך לשמש כמנוע צמיחה של המשק וההייטק הישראלי. אני מודה לרשות החברות הממשלתיות, משרד ראש הממשלה, משרד התקשורת ואגף תקציבים באוצר על אישור הפרויקט, על שיתוף הפעולה והמאמצים הגדולים שהושקעו בהוצאת הפרויקט הבינלאומי המשמעותי לדרך".
אלעד מלכא, משנה למנכ״ל משרד התקשורת: "שר התקשורת שלמה קרעי הציב לנו יעד להפוך את ישראל למסדרון תקשורת בינלאומי, שיחזק את מעמדה של ישראל בעולם ויביא תעסוקת איכות לדרום. היום אנחנו צועדים עוד צעד בכיוון הזה באופן שיסייע גם לשוק התקשורת ליהנות מהפירות. מאחלים הצלחה לעוסקים במלאכה הדרך למימוש המתווה".
הילה גלוזמן-כהן, סגנית בכירה למנהלת רשות החברות הממשלתיות: ״זהו יום בשורה למדינת ישראל אשר תהפוך לגורם מרכזי, חדשני ובינלאומי בתחום התקשורת בזכות חשיבה מחוץ לקופסא ואופטימיזציה של משאביה. נמשיך לעבוד יחד עם כל הגורמים כדי לפתח תשתיות בצורה מיטבית במדינת ישראל.
רשות החברות הממשלתיות כבעלת ראייה כוללת של התשתיות השונות במדינת ישראל עם מוטת השפעה רחבה על פעילותן העסקית של החברות הממשלתיות וצרכי המשק, הביאה לגיבוש ההסכם והובילה את המתווה האופטימלי שישרת את צרכי החברה ומדינת ישראל.
המתווה שגובש על ידי רשות החברות, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד התקשורת ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאפשר לקצא"א לפרוס סיבים אופטיים על גבי התוואי הייחודי שברשותה ובכך להפוך את מדינת ישראל לגשר תקשורת יבשתי המחבר בין אירופה לאסיה. נמשיך לחשוב בצורה יעילה וחדשנית ולהביא רעיונות טובים לכדי ביצוע בתחום התשתיות".
מנכ"ל קצא"א, איציק לוי: "קצא"א היא חברה מובילה בתחום תשתיות קריטיות למדינת ישראל שמנצלת את נכסיה ביעילות וחדשנות לקידום המדינה. פריסת תשתית הסיב לאורך קו החברה מהווה אבן דרך נוספת בהתפתחות המסחרית והעסקית של החברה, ואין ספק כי הפרויקט ימצב את מדינת ישראל כגשר תקשורת יבשתי המחבר בין מדינות המפרץ ואסיה – לאירופה, זאת לצד פיתוח הפריפריה הגיאוגרפית ומשיכת תעשיות עתירות ידע שתתבססנה בעיר אשקלון".
