עיתון כלכליסט חשף הבוקר שערורייה מבית היוצר של משרד השיכון: חוזה מגורים בעיר היין עליו חתמו זוכי המחיר למשתכן כולל שני נוסחים שונים בנוגע להצמדת המדד – הפרשים של עשרות אלפי שקלים שיושתו על הרוכשים ואף יותר.
על פי חוברת המכרז, ההצמדה תתחיל רק עם קבלת היתר בנייה, שעדיין לא התקבל. מנגד, על פי חוזה הבנייה שצורף כנספח, ההצמדה מתחילה ביום בו נסגר המכרז — בסוף 2019. הפער הוא כ־13%, והיזם כך על פי כלכליסט אימץ את הגרסה שמאפשרת לו לייקר את מחיר הדירות.
עוד דווח כי 126 הזוכים גילו בדיעבד על העלויות. דירת חמישה חדרים שהייתה אמורה לעלות 1.19 מיליון ש"ח תעלה 1.327 מיליון ש"ח. דירת 3 חדרים הייתה אמורה לעלות כ־780 אלף שקל, אך המחיר במצגת 868 אלף שקל — הפרש של 88 אלף שקל.
בכלכליסט נכתב כי הבלבול במסמכי המכרז נובע משינוי מדיניות של מועצת רמ"י משנת 2018, ולו השפעה דרמטית על המחירים היום. כשהושקה תוכנית מחיר למשתכן בשנת 2016, כדי לעודד יזמים להתמודד במכרזים שהיו באותה עת חדשים, הוצמד מחיר הדירות למדד תשומות הבנייה מיום סגירת המכרז. בשנת 2018 שר האוצר דאז משה כחלון החליט לשנות את המנגנון הזה ולאפשר הצמדה רק ממועד קבלת היתר בנייה, כיוון שלעתים חלפו חודשים ואף שנים מהמועד שבו נסגר מכרז ועד היום שבו היזם התחיל לבנות.
עו"ד ליאור לוי, שמייצג חלק מהזוכים בהגרלה מכתב לחברת הבקרה "אשד טל אסף", שמפקחת על הפרויקט מטעם משרד השיכון ודרש עצירת שיווק הדירות: "קיימת סתירה בין חוברת המכרז לאמור בחוזה הבנייה, שם נותר ככל הנראה בטעות הסעיף המכרזי הקודם", כתב לוי וביקש לעדכן את מחירי הדירות בהתאם להוראות המכרז.
במענה לפניית "כלכליסט" נמסר בתגובה ממשרד השיכון: "לאור שאלה שעלתה לאחרונה בעניין חישוב מחירי הדירות הפרויקט המדובר, הוחלט על השהיית הליך בחירת הדירות ובימים אלה נעשית בדיקת מחירים סופית לקראת השיווק".
