חברת קצא"א הגישה אתמול עתירה לבית המשפט נגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן והיחידה הימית של המשרד הממשלתי.
בבסיס העתירה שהוגשה עומדת הטענה כי למנכ״לית אין כל סמכות בקביעת היקף הפעילות של קצא״א, שכן מאז ומעולם נפח הפעילות נקבע על-ידי החברה.
"סמכות הגורמים המקצועיים היא לקבוע את טיב ההיערכות הנדרשת בהתמודדות עם מצבים של אירועי זיהום ים בשמן. היקף הפעילות הוא בגדר נתון חיצוני שלמשרד אין כל השפעה עליו, כפי שהוצג ע"י המשרד בדיון בוועדת הפנים בכנסת ב- 2011", טוענים בחברה.
קצא"א טוענת שהמשרד בהיעדר מוכנותו לדון בתוכנית התח"מ ומניעת בחינת סקר הסיכונים הפר חובה יסודית, מושרשת וברורה מאליה, מעמודי התווך של המשפט המנהלי: "החובה של גורם מוסמך להפעיל את סמכותו לבחון וליתן החלטה בפנייתו של הפרט לקבל היתר".
עוד טוענת החברה כי התערבותה של מנכ״לית המשרד בשיקול הדעת של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית וקבלת ההחלטה להימנע מקיום בחינה של בקשת קצא״א לעדכון התח״מ ובכך גם מניעת בחינת סקר הסיכונים, נעשתה ללא סמכות וללא כל יסוד חוקי ולפיכך דינה להתבטל, שהרי הגורם המקצועי המוסמך לכך הוא היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית.
בחודש ספטמבר 2020, קיבלה קצא״א מרשות הרישוי המוסמכת על פי חוק התכנון והבניה, אשרור סטטוטורי ותוקף מחודש לפעילות המסוף הימי באילת והשימושים בו. המשרד להגנ"ס כלל בתוכנית המאושרת הוראות מפורטות כיצד על קצא״א להיערך לאירועי זיהום ים ואף העניק סמכות ליחידה הימית לקבוע הנחיות פרטניות בדבר ציוד ואמצעים:"יודגש שאין בתכנית כל מגבלה על נפח פעילות החברה, או קצב פקידת מיכליות. על כן, החברה הסתמכה גם על אשרור זה כאשר התקשרה בהסכם מד-רד והיא אף זכאית להמשיך ולהסתמך עליו כיום, כאשר היא מבקשת ליישם את ההסכם".
כזכור, לפני כחודשיים, החליטו ארגוני איכות הסביבה למשוך את העתירה נגד קצא"א אחרי שהמשרד הממשלתי הודיע שינקוט מדיניות של אפס סיכונים ובכך ימנע את הגדלת היקף שינוע הנפט דרך ישראל. המדינה לא התערבה והעתירה כאמור נמחקה.
